העוגיות הכי מושלמות לראש השנה

דובשניות

כל הסודות על קסמן הבלתי משתנה של הדובשניות

 

ראש השנה הוא חג מתוק, גם כי בו מתחילה השנה החדשה, וגם כי אוכלים בו מתוק יותר מאשר בכל חג אחר. אכילת המתוקים מסמלת את הרצון בשנה חדשה ומתוקה, אבל יש מתוק ויש מתוק. בראש השנה לא אוכלים סתם מתוק, כלומר פשוט מוצרים עתירי סוכר כמו שאוכלים בכל יום אחר, מתוק תעשייתי שניתן למצוא בסופר, אלא מתוק מיוחד וחגיגי. זהו מתוק של דבש ושל תפוחים, של רימונים ושל עוגות לראש השנה מבית סבתא. קיימים לא מעט מתכונים לראש השנה אך אחת המסורות היפות ביותר היא שליחת סל של מתוקים לבני משפחה, חברים, מכרים, עובדים או שותפים עסקיים. כמעט בכל סל כזה ניתן למצוא את אחד הסודות הקטנים של החג, והסיבה שבגללו הוא אהוב כל כך. לא מדובר על איזו מנה מפוארת, איזה תבשיל חגיגי לפסח או הודו צלוי כמו בחג ההודיה האמריקאי, אלא במשהו צנוע בהרבה: עוגיות לראש השנה, שמוכרות כמובן בשם דובשניות. עוגיות דבש קטנות, עגולות (כמו מאכלים אחרים לראש השנה) וצנועות. אבל גם דובשניות יכולות להיות בלתי נשכחות.

עוגייה מתוקה

דובשנית – העוגיה של ראש השנה

ההיסטוריה הנשכחת של הדובשניות

לדובשניות מסורת עולמית ארוכה, והן בהחלט לא הומצאו על ידי היהודים. כבר במצרים העתיקה נאפו דובשניות (בתוספת זנגביל, כלומר ג'ינג'ר) ששימשו לטקסים. במאה ה-11 הביאו הצלבנים את הדובשניות מהמזרח התיכון לאירופה, ושם הן התפשטו לארצות שונות. הצלבנים הקפידו כמובן לשמר את העוגיות החדשניות שמצאו במזרח באמצעות תבלינים שונים, כדי שלא יאבדו מטעמן במהלך המסע, ועדיין, טעמיהן הדומיננטיים היו של דבש וזנגביל. זנגביל היה בתחילה מאכל לעשירים בלבד, אבל במאה ה-18 עלות ייבוא הזנגביל ירדה והוא הפך להיות נפוץ יותר. עוגיות הזנגביל והדבש, כלומר דובשניות בשפתינו, נחשבו בריאות ונמכרו גם בבתי מרקחת, אך בהדרגה הפכו לממתק פופולרי. ערים שונות באירופה מוכרות בזכות הדובשניות הייחודיות להן, וחלק ממתכוני הדובשניות היהודיים נולדו בהשראת אותן דובשניות אירופאיות, שלמרבה האירוניה נוצרו לעתים קרובות דווקא במנזרים נוצריים.

עוגיה ישראלית

הכי ישראלי

הפתעות קטנות וחריפות

חלק מהקסם בדובשניות, בניגוד לעוגות הדבש, למשל, נמצא דווקא בעובדה שהן קטנות. עוגות דבש, אפילו הטובות שבהן, סובלות לעתים קרובות מכובד מסוים. זוהי עוגה שקשה לעשות אותה קלילה (למעט אם מדובר באופה שהוא אמן אמתי, או אמנית). עוגת הדבש היא בדרך כלל מאסיבית, אחידה מבחינת מרקם, ולא נעים להגיד, אבל לפעמים היא פשוט לא מספיק טעימה. הדובשניות, לעומת זאת, במידה שהן טריות, שומרות על אותו טעם דבשי מיוחד אך עושות זאת מבלי להכביד. התכונה הטובה ביותר שלהן היא הפריכות. לעוגת הדבש יש נטייה להתפורר, ואילו הדובשניות (כלומר, הטובות שבהן) שומרות על מוצקות נהדרת. בנוסף, ניתן להתנסות ולהוסיף להן תבלינים שונים, שהיו הולכים לאיבוד בתוך עוגה. אופות יצירתיות יעזו וישלבו במתכונים שלהן גם הן ציפורן, קקאו, מרציפן, ויש מי שתרחיק לכת ותנסה אפילו פלפל חריף! לזנגביל עצמו יש חריפות, וכפי שאנו יודעים זו חריפות שהשתלבה יפה עם מתיקות הדבש, לאורך מאות שנים. לכן לא מפתיע שגם סוגי חריף אחרים יכולים להשתלב היטב בהכנת הדובשניות, וליצור יחדיו עוגיות שהן גם מתוקות, עבור שנה מתוקה, וגם חריפות, עבור שנה מיוחדת ורבת הפתעות (טובות כמובן).

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *