קרש החיתוך מפלסטיק לא נקי יותר מעץ. החריצים שלו מוכיחים את זה

קרש חיתוך עץ או פלסטיק

בקצרה: קרש פלסטיק נראה היגייני, אבל אחרי כמה חודשים של חיתוך הוא מלא חריצים שבהם חיידקים מסתתרים מפני הספוג. קרש עץ איכותי לא נופל ממנו בניקיון. מה שבאמת חשוב: קרש נפרד לבשר נא, שטיפה מיד אחרי השימוש והחלפה של קרש שרוט.

ההנחה הנפוצה פשוטה. עץ סופג, פלסטיק לא, אז פלסטיק נקי יותר. בגלל זה מטבחים רבים זרקו את קרש העץ של ההורים לטובת קרש לבן וחלק. רק שהוא לא נשאר חלק לאורך זמן.

קראו גם: שטיפת העוף לפני הבישול לא מנקה אותו, היא מפזרת חיידקים על כל המטבח · שמן הזית שעומד ליד הכיריים מפסיד את הטעם תוך כמה שבועות · שמים לחם במקרר? אתם מייבשים אותו מהר יותר

מה קורה לקרש אחרי חצי שנה

כל חיתוך בסכין משאיר חריץ. בפלסטיק החריצים האלה נשארים פתוחים, מצטברים ומתמלאים בשאריות מזון ומים. ספוג רגיל לא מגיע לעומק שלהם. בשנות ה-90 בדקו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס קרשים שזוהמו בכוונה, ומצאו שעל קרשי עץ נשארו פחות חיידקים חיים על פני השטח מאשר על קרשי פלסטיק משומשים.

זה לא אומר שעץ הוא סטרילי. זה אומר שהחומר פחות חשוב מהמצב שלו. על הסוגים, החומרים וההיסטוריה של הכלי אפשר לקרוא בערך קרש חיתוך בוויקיפדיה.

עץ, פלסטיק או זכוכית

חומר יתרון חיסרון מתאים ל
עץ קשה חריצים נסגרים חלקית, ידידותי לסכין אסור במדיח, דורש שימון ירקות, לחם, גבינות
פלסטיק זול, נכנס למדיח מתחרץ מהר וקשה לניקוי עמוק בשר נא ועוף, עם החלפה תכופה
זכוכית או שיש לא נשרט כמעט הורס את להב הסכין הגשה, לא חיתוך

הבעיה האמיתית: זיהום צולב

יותר מהחומר, מה שמסוכן הוא הסדר. חתכתם חזה עוף, ניגבתם את הקרש במגבת וחתכתם עליו עגבנייה לסלט. העגבנייה לא תתבשל, והחיידקים מהעוף הגיעו ישר לצלחת. זה בדיוק אותו מנגנון שבגללו שטיפת העוף לפני הבישול עושה יותר נזק מתועלת.

הפתרון זול. שני קרשים בצבעים שונים, אחד לבשר נא ואחד לכל השאר. גם מי שנוהג להפשיר בשר על השיש צריך לדעת שהנוזלים שנוטפים ממנו מגיעים בסוף לקרש ולידיים.

ככה מטפלים בקרש כדי שיחזיק שנים

  • שוטפים מיד אחרי שימוש במים חמים וסבון, ולא משאירים בכיור.
  • מייבשים בעמידה, כדי שאוויר יגיע לשני הצדדים.
  • קרש עץ לא נכנס למדיח ולא מושרה במים. הוא מתעקם ונסדק.
  • פעם בחודש משמנים עץ בשמן מינרלי למזון, שכבה דקה ולילה לייבוש.
  • קרש פלסטיק עם חריצים עמוקים שהציפורן נתקעת בהם הולך לפח.

מתי סבון לא מספיק

אחרי עוף נא או דג, מים חמים וסבון מורידים את רוב הלכלוך, אבל לא תמיד מחסלים את מה שנשאר בחריצים. משרד החקלאות האמריקאי ממליץ במקרים כאלה על תמיסה מדוללת של אקונומיקה ללא ריח, בערך כף אחת לארבעה ליטרים מים. מניחים כמה דקות, שוטפים היטב במים ומייבשים.

ריח של בצל או שום שנתקע בעץ זה סיפור אחר. חצי לימון עם מלח גס, משפשפים ושוטפים. זה מסלק ריח, לא חיידקים, ולכן הוא לא תחליף לשטיפה אחרי בשר.

השימון מזכיר את ההיגיון של המחבת שסבתא לא שטפה בסבון: כלי שמתחזקים נכון לא צריך להחליף כל שנה. קרש עץ טוב, עבה ומעץ קשה כמו אגוז או מייפל, מחזיק עשור ויותר. ושמן זית לא מתאים לשימון, כי הוא מתעפש עם הזמן ומשאיר ריח.

הערב, לפני שאתם מנקים את המטבח, העבירו ציפורן על קרש הפלסטיק שלכם. אם היא נתקעת בחריצים, החליפו אותו, וסמנו מעכשיו קרש אחד לבשר נא בלבד.

גש
על הכותבגיא שרון

כותב ותיק בתחום אופנה, עיצוב הבית וסטייל, משלב ניסיון אישי עם מחקר כדי לתת לכם תמונה מלאה.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות